עלייה בלחץ הדם, בעיות במערכת העיכול ועד חסימת מעיים. אלו הם התסמינים שאתם יכולים לחוות בעקבות צריכה מופרזת של מזונות-על

"לחץ דם ודופק מהיר". גולדן ברי

לא לכל אחד: היזהרו מצריכה מופרזת של מזונות על

עלייה בלחץ הדם, בעיות במערכת העיכול ועד חסימת מעיים. אלו הם התסמינים שאתם יכולים לחוות בעקבות צריכה מופרזת של מזונות-על

מאי חן רומאנו | נטורופתית והרבליסטית קלינית

הכתבה הזו נולדה מזה שלפני מספר ימים פנה אליי צחי קומה לאחר שאכל כמויות גדולות של גולדן ברי – הכוכב העולה של הסופר פוד המיובשים ולאחר מכן חש לא בטוב. כמה לא בטוב? דופק מהיר, הזעה, אודם בפנים וחוסר נוחות כללית ואתם בטח שואלים את עצמכם כיצד הגולדן ברי התמים יכול לחולל את כל אלה. התשובה טמונה בכך שעם כל היתרונות של סופר פוד בפני עצמו, צריך לדעת כמה לצרוך ממנו, לאיזה אוכלוסייה זה מתאים ולאיזו אוכלוסייה זה עלול לגרום לתופעות לוואי. 

אז איך נדע למי מזונות אלו מתאימים? כמה לצרוך מהם וממה להימנע? הנה כמה דוגמאות:

גולדן ברי – מכיל כמויות גבוהות של נוגדי חמצון ולכן מומלץ לצריכה לכל מי שחשוף לכמות גבוהה של רדיקלים חופשיים כגון מעשנים, צורכי אלכוהול בכמויות גבוהות, אוכלי בשר בכמויות גבוהות ובכלל, אנשים שסובלים ממחלות דלקתיות כרוניות. בנוסף הוא נחשב כמזון אנטי דלקתי, בעיקר לדלקות מפרקים, מסייע בהורדת כולסטרול (שוב, משום שהוא נוגד חמצון ומונע מהכולסטרול להתחמצן ולהפוך ולכולסטרול “הרע”). עם זאת על פי מחקרים, ידוע כי אכילה של מעל 45 גרם גולדן ברי ליום (קל מאד להגיע לכמות הזו) עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם ולבעיות נוספות בייחוד בקרב הסובלים מלחץ דם גבוה. מסיבה זו רצוי להתחיל בצריכת כמות קטנה ביום ולא לחרוג מ-30 גרם ליום ליתר בטחון. כמו כן, לאנשים הסובלים מלחץ דם גבוה לא נמליץ לצרוך גולדן ברי בכלל, עבורם אין לו יתרון בריאותי על פניי מזונות אחרים אלא להפך. 

כרוב קייל – הכרוב שהתפרסם בשנים האחרונות ככרוב העל, עם יתרונות בריאותיים כנוגד חמצון, מכיל סיבים תזונתיים בכמות גבוהה ומהווה מקור טוב לברזל, מגנזיום, ויטמין E ויטמין b12 וחומצה פולית. עם זאת, הקייל (כשהוא נצרך בצורתו הטבעית כעלים טריים בתוך שייק או קערת סמוד’י) מכיל הרבה סיבים קשים מאד לעיכול שעלולים לגרום לשלשול, גזים ואי נוחות בטנית להרבה אנשים ובמיוחד לכאלה הסובלים ממעי רגיש ומחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן, קוליטיס ודברטיקוליטיס. 

בנוסף, הקייל שייך למשפחת המצליבים ומתוקף כך הוא מזון גויטרוני (מכיל תרכובות גויטרוגניות שעלולות לגרום למחלה הגויטר של בלוטת התריס) ולכן אכילת קייל בצורתו הטבעית על בסיס קבוע ובכמות גבוהה, עלולה לתקוף את בלוטת התריס ולגרום לגויטר ומכאן שלא נמליץ לצרוך אותו לאנשים הסובלים ממחלות הקשורות לבלוטת התריס. 

זרעי פשתן – זרעים אלו מפורסמים כיוון שהם מכילים  כמויות גדולות של סיבים תזונתיים ומסייעים  במצבים של עצירות. היתרון שלהם, מלבד הסיבים, היא העובדה שהם מכילים כמויות גדולות של חומצת שומן אלפא לינולנית המשמשת כחומר מוצא לייצור חומצת השומן הנקראת בלשוננו “אומגה 3” ומצויה בעיקר בדגים. כידוע, אומגה 3 היא חומצת שומן בעלת תפקיד חשוב בתהליכים אנטי דלקתיים בגוף כגון דלקת מפרקים, שמירה על כלי הדם והגנה מפני מחלות לב, הפחתת דיכאון, איזון רמות שומנים בדם ועוד תפקידים ביולוגיים חשובים בגוף. מכאן שהיינו ממליצים על זרעי פשתן לכולם לא ? כמעט. גם כאן יש הסתייגות והיא לאנשים בעלי מעי רגיש, נטייה ליציאות רכות, גזים ואי נוחות בבטן. לאותם אנשים, זרעי הפשתן, שמכילים כמויות גדולות של סיבים תזונתיים, ייגרמו לאי נוחות בטנית ועלולים להחמיר את מצב מערכת העיכול שלהם. אותם אנשים יצטרכו לקבל את ה”אומגה 3″ ממקורות אחרים כמו דגי ים צפוני (דגים שחיים שמים עמוקים וקרים ומתוקף כך מפתחים שכבת שומן שתגן עליהם – המכילה את חומצת השומן “אומגה 3”). 

זרעי צ’יה: מדובר בזרעים קטנטנים שאוצרים בתוכם חומרים מזינים רבים שמעניקים יתרונות בריאותיים לגוף ולמוח. הם מכילים נוגדי חמצון וסיבים תזונתיים בכמות גבוהה, 14% מהם הוא חלבון, מקור מצוין לאומגה 3, ערכם הקלורי נמוך ביחס לכמות שאנו מוסיפים למזון שלנו (בדר”כ נוסיף 1-2 כפות זרעי צ’יה לשייק, סלט או נכין את המתכון התורן של פודינג צ’יה) ומכאן שהם  מסייעים לירידה במשקל ובעלי יתרונות בריאותיים רבים. איפה הבעיה? זרעי צ’יה בצורתם הגולמית כזרעים יבשים, מכילים כמות אדירה של סיבים תזונתיים, אך מכיוון שנדרשת כמות גדולה של מים כדי לעכלם במערכת העיכול שלנו – יש להקפיד על שתיית 2 כוסות מים לאחר אכילה של 1 כף זרעי צ’יה או לחילופין להשרות את זרעי הצ’יה במים או חלב שקדים/סויה לכמה שעות/לילה ורק לאחר מכן לצרוך אותם, זאת משום שכמות אדירה כזו של סיבים זקוקה למים על מנת לעבור בצורה חלקה במערכת העיכול שלנו ולייצר יציאה נוחה. במידה וזרעי הצ’יה נצרכים בכמות גבוהה ללא תוספת של נוזלים, הם עלולים לגרום לאי נוחות בטנית (נפיחות, גזים) ואף לפעולה ההפוכה – עצירות וחסימת מעיים. בנוסף, לאנשים עם נטייה לאי נוחות בטנית, קיבה רכה ויציאות מרובות, לא מומלץ על הוספת זרעי צ’יה לתפריט היומי. עדיין אפשר לאכול מידיי פעם פודינג צ’יה שמושרה ללילה בחלב שקדים, כי זה פשוט טעים.

אבקת כורכום – בשנים האחרונות נערכו אלפי מחקרים על שורש הכורכום והיתרונות הבריאותיים שבו כנוגד דלקת, בייחוד דלקת מפרקים, מוריד שומנים וכולסטרול ומסייע בבעיות במערכת העיכול. כל אלו הובילו לכך שהיום אבקת כורכום נחשבת לאחד ממזונות העל המומלצים ביותר בכל דיאטה או תפריט לספורטאים ובכלל כתוספת לתבשיל, מרק ואף שתיית משקה שנקרא גולדן מילק – שהוא בעצם חלב שקדים עם אבקת כורכום ותבלינים נוספים כמו ג’ינג’ר וקינמון. עם זאת, מי שאחראי לכל היתרונות הבריאותיים של שורש הכורכום הוא החומר הפעיל שנמצא בו ונקרא כורכומין. מכאן שבמידה ואנו רוצים לקבל את ההשפעות הרפואיות שכתובות מעלה, לא די בכך שנצרוך את תבלין הכורכום מהתזונה, מכיוון שאנחנו לא יכולים להגיע למינוני הכורכומין שהוכחו במחקרים כאפקטיביים, אלא יהיה עלינו לצרוך תוסף תזונה של ככורכומין. כאן כבר עולות השאלות למי התוסף מתאים והאם הוא ללא תופעות לוואי. לצורך כך, יש לגשת לאיש מקצוע עם בדיקות דם ופרטי העבר הרפואי שלנו ותופעות מהם אנו סובלים, כי כמו כל תוסף, גם לכורכומין יש קונטרה אינדיקציות ולא נמליץ לכל ספורטאי לצרוך כורכומין רק כדי למנוע דלקות מפרקים לדוגמא. חלק מהתוויות הנגד הם למשל אנשים לפני הליכים כירורגיים, נטייה לאבנים בכליות, נטייה לאבנים בכיס המרה, סובלים מנשירת שיער ועוד.

לסיכום, לפניי שאנחנו מחליטים לצרוך מזון מסוים רצוי שנחקור על כל יתרונותיו  וחסרונותיו האפשריים ובכל מקרה לא להפריז בכמויות. לאנשים עם מחלות רקע ובעיות שונות במערכת העיכול רצוי להתייעץ עם גורם מקצועי לפניי צריכה של מזון כזה או אחר בתפריט היומי

צילום: ברנדה גודינז

כתבות נוספות שיעניינו אותך